החלטה בתיק בר"ע 2128-05-12

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בנצרת (השופט מירון שוורץ; ס"ע 18988-07-10 ו - ס"ע 46705-05-11) מיום 9.4.12, בה נדחתה בקשת המבקש להודיע על אי הסכמתו להסדר הדיוני, אשר התגבש במעמד הדיון בתיק, ביום 26.3.12.

2.     לבית הדין האזורי הוגש, ביום 14.7.10, כתב תביעה מטעם המשיב, אשר עבד בשירות המבקש, לתשלום שכר, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות (ס"ע 18988-07-10). ביום 25.5.11, הגיש המבקש כתב תביעה לבית הדין האזורי כנגד המשיב, בעניין הלוואה אשר לטענת המבקש לא הוחזרה (ס"ע 46705-05-11). במעמד הדיון בשני התיקים, מיום 26.3.12, הודיעו באי כוח הצדדים על הסכמתם לפיה בית הדין ידון בהליך המאוחד כדן יחיד ויפסוק בו על דרך הפשרה, מכוח הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, אחר קבלת סיכומי הצדדים בכתב, כמפורט בפרוטוקול הדיון. עוד הוסכם כי במידה והמבקש, אשר לא נכח בדיון, לא יסכים להסדר, יהא רשאי המבקש להודיע על כך תוך 10 ימים. במידה וכך יהיה - יבוטל ההסדר הדיוני ותינתן החלטה בהתאם.

3.     ביום 9.4.12 הגיש המבקש הודעה לבית הדין לפיה הוא מתנגד להסדר הדיוני שהתקבל. בו ביום ניתנה החלטת בית הדין קמא הדוחה ההודעה לביטול ההסדר הדיוני. בית הדין קבע כי המבקש היה רשאי לבטל ההסדר הדיוני לא יאוחר מיום 6.4.12. לאור זאת, נוכח הגשת הודעת המבקש בחריגה מלוח הזמנים שנקבע בהסדר הדיוני, ההסדר יעמוד בתוקף. ביום 16.4.12 הגיש המבקש "בקשה לעיון חוזר בהחלטה". המבקש טען כי יום 6.4.12 נפל על יום שישי שהוא גם ערב פסח ובהתאם המבקש הניח כי המועד להגשת ההודעה מוארך עד לתום החג. חרף זאת המבקש הגיש הודעה כבר במהלך חופשת הפסח, ביום 9.4.12. בנוסף, טען המבקש כי, אם מדובר באיחור של יום או יותר, אין זה מוצדק כי הדבר יפגע בזכות המבקש לבקש שעניינו ינוהל לפי סדר הדין הרגיל. בהחלטת בית הדין, מיום 17.4.12, נקבע כי אין הליך של "עיון חוזר" בהחלטות דוגמת החלטת בית הדין מיום 9.4.12. בית הדין הסב אל לב כי בשל טעות סופר נרשם כי המועד להגשת ההודעה היה 6.4.12. אולם המועד להגשת ההודעה היה 5.4.12 ולא 6.4.12. על החלטה זו הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שבפני.

4.     בבקשתו חוזר המבקש על טענותיו אשר נטענו בפני בית הדין קמא. המבקש טוען כי גם אם יימצא שטעה בחישוביו וכי היום האחרון להגשת הודעתו הינו ה - 5.4.12, הרי שהוא לא יכול להגיש ההודעה למחרת יום 5.4.12, הנופל על יום שישי, ערב פסח, אלא רק ביום 8.4.12. כלומר, כך לטענת המבקש, מדובר למעשה בהגשת ההודעה באיחור של יום אחד, הוא יום 9.4.12. המבקש מפנה לפסיקה הקובעת כי לבית המשפט שיקול דעת רחב להאריך המועד בנסיבות בהם המועד אינו קבוע בחקיקה. המבקש טוען כי גם אם מדובר בטעות הרי שזו טעות בתום לב, אשר לא לוותה ברצון לפגוע באינטרס בעל הדין שכנגד. לטענת המבקש, קבלת בקשתו לא רק שאינה פוגעת בצד שכנגד אלא מאפשרת לו לקבל את יומו בבית הדין.

5.     לאחר שעיינתי בהחלטות בית הדין האזורי ונתתי דעתי לבקשה על נספחיה, סבורני כי הבקשה מצריכה מענה לשאלה הבאה - על פני הדברים, המבקש נעדר בשל חוליו מישיבת בית הדין בה הושג ההסדר בין באי כוח הצדדים והמשיב. למבקש ניתנה האפשרות להביע עמדתו באשר להסדר הדיוני תוך עשרה ימים. המבקש אומנם איחר המועד להגשת הודעתו בימים מספר. יחד עם זאת, עולה השאלה, האם לא יהא זה מן הראוי לאפשר למבקש לממש זכותו להביע עמדתו באשר להסדר הדיוני, תוך חיוב המבקש בהוצאות, נוכח השיהוי.

6.     הצדדים יודיעו לבית הדין תוך 7 ימים מהיום, האם הם מסכימים להצעת בית הדין.

7.     בהגיע עמדות הצדדים בתיק או בחלוף המועד להגשת עמדתם, לפי המוקדם מביניהם, יועבר התיק למתן החלטה, לרבות החלטה בדבר מתן רשות ערעור בבקשה.

ניתנה היום,  י"ז אייר תשע"ב (09 מאי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: